בכתבה "ילדים מסורבלים" המדברת על הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD), ישנה סקירה של מגוון דרכים היכולים לעזור לילדים לשפר את היכולת הקואורדינטיבית שלהם, ובכלל זה אני מחשיבה גם את השימוש במתקני החצר שיש בכל גינה ציבורית, והמשחקים השונים שילדים משחקים בשעות הפנאי שלהם.

בנוסף, גם במסגרות החוגים והפעילויות שמוצעים לילדים בבית הספר ומחוצה לו, ישנם אלמנטים רבים של פיתוח הקואורדינציה ושיווי המשקל כגון: רכיבה על אופניים, שיעורי ההתעלמות בבית ספר הכוללים בין היתר טיפוס על סולמות ו/או הליכה על קורת ספספל לאימון שיווי המשקל, כדורגל, כדורסל, ספורט טיפולי, אומנויות לחימה שונות, שחייה, הידרותרפיה, ריקוד, בלט, טניס, התעמלות קרקע, חוגי תנועה למיניהם, חוגי רולרבליידס, החלקה אמנותית, הוקי, וכמובן יש את כל מרכזי הטיפול הציבוריים והפרטיים המיועדים לכך.

אופני הטיפול השונים – הציבוריים והפרטיים, החוגים למיניהם והפעילויות בשעות הפנאי עם ההורים והחברים, מתאימים גם לתינוקות, ורצוי עד כמה שניתן להקדים ולטפל בקושי זה, שכן אחר כך הוא עשוי להיות יותר מורכב וקשה לטיפול, אם כי גם אז ישנה אפשרות לטפל, אבל אז בהמשך יכולות להתווסף לבעיות הקואורדינציה גם בעיות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות אחרות שנובעות מהקושי האובייקטיבי התנועתי הקיים, ואז צריך יהיה לטפל גם בהשלכות הללו.

מטרתם החוגים הם לשפר את היכולת המוטורית של הילדים, ולמרות הקושי שיש בתחום זה, ואולי הם לא יתלהבו מעצם החוג או שיהיה להם קשה בהתחלה ולא נוח, הדבר הכי חשוב זה לא לוותר, לא להיכנע!!

בהדרגה מצבם ישתפר, ואפילו שהם לא יהיו שחיינים אולימפיים או כדורגלנים מקצועיים (למרות שאף פעם אי אפשר לדעת..), התרומה העצומה בפיתוח הקואורדינציה ושיווי המשקל, אין לה אח ורע בעבורם, והיא תהיה אפקטיבית להם כבר מתקופת הגן, ובהמשך בבית הספר ולאורך כל חייהם כבוגרים.

בנוסף, ללא קשר לקיומה של בעיה או קושי בקואורדינציה, מוטוריקה ושיווי משקל, אני רוצה להפנות אתכם לכתבה שמדברת על החשיבות שיש בחוגים השונים למי שסובל מלקות למידה בעיקר מהפן הרגשי והחברתי כפי שמובא בכתבה "כדורגל במקום פסיכולוג: למה חשוב שלקויי למידה ילכו לחוגים בשעות הפנאי?"