תרגילי מוח הם חלק מתחום שנקרא קינסיולוגיה חינוכית, והם למעשה אסופה של תרגילים מיוחדים שנותנים מענה למגוון של צרכים, ומתאימים לאנשים מבוגרים, לצעירים, לילדים, לתינוקות וכן בטיפול במגוון של לקויות התפתחותיות.

מדובר על תרגילי תנועה הפשוטים לביצוע, כאשר מטרתם הוא חיווט מחדש של שתי ההמיספירות במוח – הימנית והשמאלית, בכדי לגרום להן שיעבדו ביחד ובצורה משותפת, ובכך יאפשרו לגוף לתפקד בצורה האופטימלית ביותר עבורו.

בספרו "תרגילי מוח התענוג שבלמידה", מתאר בין היתר ד"ר פול א. דניסון את התוצאות המוצלחות מהשימוש בתרגילי מוח, אשר ביצוען מביא לשיפור תיפקודו של האדם ברבדים שונים (שפה, זיכרון, הפחתת לחץ, לקויות למידה, תיאום עין-יד, שיפור ראייה ועוד).

שיטה זו צמחה מתוך ניסיונו האישי כילד שסבל רבות מקשיי למידה, וגם מתוך עבודתו כאדם בוגר עם אנשים רבים – ילדים ומבוגרים שאותם הצליח לקדם מאוד, וכל זאת תוך שהוא מתבסס בעבודתו מתחומי מדעי המוח והקינסיולוגיה.

כאמור, תרגילי המוח מיועדים לכלל האוכולוסייה, ולנוחיותכם צירפתי לכם מגוון סרטונים וכתבות שבהם תוכלו לראות את השימושים הרבים שיש להם. הם מיועדים לילדים, לתינוקות, למבוגרים, לקשישים, לבעלי צרכים מיוחדים, בבתי הספר, לשיפור תסמינים של הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, ואפילו ספורטאים עושים שימוש בטכניקות של תרגילי המוח.

כעת אביא בפניכם כמה דוגמאות לתרגילי מוח המיועדים לשפר את היכולות השפתיות:

תרגיל "הארכת הסובך" (מופיע כתרגיל מספר 5) הוא דוגמא לתרגיל מוח אחד ממיני רבים של תרגילי תנועה מתחום הקינסיולוגיה החינוכית ונקרא גם בשם "רפלקס שמירת הגידים".

אצל ילדים, כאשר השריר הזה שנקרא שריר הסובך (או שריר התאומים) נמצא במצב מכוּוץ, נראה שהדבר גורם להם לעיתים לתופעה של הליכה על קצות האצבעות.

הקשר הזה שבין הליכה על קצות האצבעות לעיכוב שפתי (ואפילו מתואר קשר שכזה עם בעיות התפתחותיות נוספות כמו בעיה בויסות החושי ואפילו אוטיזם), מתואר בספרות המחקרית, ונכתב על כך לא מעט כמו לדוגמא במאמר "על קצות האצבעות? לא תמיד בשורות טובות!" או כדוגמת מה שנכתב בכתב העת הישראלי לרפואת ילדים Israeli Journal of Pediatrics בגיליון 78, והתייחסות נוספת לכך תוכלו גם לראות בסרטון הזה שמדבר על כך ממש בקצרה (החל מדקה 7:41 ועד הסוף).

נמצא שביצוע זה של תרגיל הארכת הסובך, כלומר הארכה של השריר הזה, הביא לשיפור היכולת השפתית, וניתן לקרוא  עוד על כך בהרחבה על רפלקס שומר הגיד כיצד הוא פועל, ואיך שחרורו (כלומר הארכתו מהכיווץ) מביא לשיפור היכולת השפתית, והבאתי לכם גם סרטון נוסף שמתאר בצורה מאוד ברורה וטובה מה קורה כשגיד אכילס הוא קצר (בסרטון מדובר ללא קשר לנושא השפתי), ואף נותנים שם גם מגוון תרגילים שאפשר לעשות לשם הארכתו.

עוד אפשרויות שונות לביצוע של התרגיל הזה לצורך הארכת השריר תוכלו למצוא בסרטון הזה. חלק מהתרגילים שם מיועדים לתרגול על ידי ילדים גדולים יחסית או ילדים שמסוגלים לעשותו בעצמם, ואחד התרגילים שמוצעים שם (מדקה 2:53) יכולים לבצע גם המטפלים עצמם בעבור הילדים שהם מטפלים בהם, וגם הורים לילדים קטנים או לילדים שמתקשים לעשותו לבד יכולים לעשות בעבורם כפי שתראו בסרטון.

דילוג משולב (מופיע כתרגיל מספר 2) (=נקרא גם זחילה בהצלבה) הוא תרגיל מוח שעוזר לקדם את יכולת ההבעה בעל פה ובכתב, את הבנת הנקרא ועוד אלמנטים נוספים, וכפי שתוכלו לראות בסרטון הוידאו הזה שמציג את ביצוע התרגיל דילוג משולב (דקה 1:15 ועד 1:20), רואים שהוא נעשה בצורה של הצלבה, ומכאן גם שמו – זחילה בהצלבה.

ראשית, ישנה חשיבות רבה מאוד לנושא הזחילה מבחינה התפתחותית בעבור התינוק, מאחר וכך התינוק לומד לחקור את העולם סביבו – דרך הזחילה הוא מפתח את התיאום החשוב מאוד בין העיניים לידיים ובין הידיים לרגליים. מתפתחת הקואורדינציה ומערכת שיווי המשקל וכן התפיסה המרחבית – היכן הוא נמצא ביחס לדברים אחרים בבית ומחוצה לו, וכל אלו מכינים אותו לשלבי ההתפתחות הבאים – להליכה, לריצה ואפילו ללמידה (כן, כן, ללמידה!).

למעשה בעת פעולת הזחילה, התינוק מבצע תנועה של הבאת יד ורגל נגדית ובכך ישנה הפעלה של שתי ההמיספירות של המוח במקביל ובצורה מתואמת, כלומר בעצם פעולת הזחילה ישנה הפעלה של מערכת ההצלבה.

וכאן נכנסת התרומה של תרגיל המוח – "זחילה בהצלבה" / "דילוג משולב" שמיועד לשיפור הקושי השפתי, מאחר ובספרות המחקרית אנו רואים התייחסות לקשר שבין מערכת ההצלבה לבין יכולות לימודיות ואף לנושא של קשב וריכוז, ונמצא גם שמי שיש לו בעיה במערכת ההצלבה, הוא עלול לפתח לקויות למידה בעתיד.

מאפיין גדול בקיומה של לקות הלמידה הוא הקושי השפתי – קושי בקריאה,קושי בהבנת הנקרא, קושי בכתיבה, קושי בפתרון בעיות מילוליות בחשבון ועוד, ופעמים רבות מי שיש לו קושי שפתי שבא לידי ביטוי עוד בתקופת הגן, יכול לפתח לקויות למידה בעתיד בתקופת בית הספר, ולכן הביצוע של התרגיל הזה הוא מאוד חשוב.

במידה ויש קושי לילד לבצעו, גם המטפלים יכולים לבצע זאת בעבור הילדים שהם מטפלים בהם, ואף הורים יכולים לבצע אותו בעבור ילדיהם הקטנים או לכל מי שמתקשה בביצוע התרגיל הזה לבד, כפי שתוכלו לקרוא  על כך בלינק הזה.

ולמי שמעוניין בקריאה נוספת על נושא תרגילי המוח, תוכלו להמשיך לקרוא על תרגילי מוח נוספים שמטרתם לתת מענה בהתמודדות עם קשיים אחרים מעבר לקשיים השפתיים.