התחום המוטורי (התנועתי) וחשיבות הקואורדינציה הם נושאי מפתח חשובים מאוד בכל התחום הטיפולי בהקשר ללקויות הלמידה, ולכן בטרם אסקור את שיטות הטיפול השונות, חשוב לי להביא כאן בפניכם הקדמה הכרחית (בשני חלקים) באשר לנושאים משמעותיים אלו.

כשמדברים על המושג קואורדינציה, מדברים על תיאום משותף בין אסופה של יכולות שונות (תיאום עין –יד, התמצאות ברחב, שיווי משקל) המאפשרות לבצע מהלך תנועתי מסוים.

מיום היוולדו של התינוק עליו לעבור כבר בחייו הכל כך הצעירים כמה אבני דרך החשובים להתפתחותו (מבחינה מוטורית, קוגניטיבית, שפתית וחברתית), שיביאו אותו ללמוד לזחול, ללכת, לרוץ, לתפוס את עצמו בתוך את העולם וביחס לאחרים, ובסופו של דבר להופכו ליצור חברתי המתפקד בעולם בצורה מיטיבה, ושיהיה מסוגל להוציא לפועל את מגוון היכולות הטמונות בו.

אבני דרך אלו מהווים בסיס חשוב בהתפתחותו של התינוק, וכל אבן דרך שלא הושלמה במלואה או שלא הושגה בכלל (כמו למשל דילוג על אותה אבן דרך – כמו במקרה של תינוק שלא זחל או שזחל מעט לפני שהחל ללכת), עשויה לגרום לקושי בהשלמת אבן הדרך שלאחריה, וכן הלאה, מה שעלול להוביל בסופו של דבר לעיכובים התפתחותיים מסוגים שונים.

ישנה חשיבות גדולה ביותר לנושא המוטורי ולקואורדינציה מבחינה התפתחותית של התינוק והילד, כאשר קשיים בקואורדינציה מכונים בספרות המקצועית בשם הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD).

ביטויים להתפתחות קואורדינטיבית לא תקינה אצל הילדים נוכל לראות במגוון תחומים – בפעולות היומיומיות שלהם, בתחום הלימודי, החברתי, ההתנהגותי, הרגשי, בעולם הספורט, ובפעילויות הפנאי והמשחק החברתי שלהם.

בפועל הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בקושי בשיווי משקל, בסרבול מוטורי, בנפילות מרובות והיתקלויות בחפצים. בקושי בשריכת שרוכים, קושי בהתלבשות. בקשיי כתיבה, קושי בגזירה, בציור. בקושי או הימנעות מהשתתפות בפעילויות ספורט הדורשות יכולות של קואורדינציה (כדורגל, כדורסל וכיוצ"ב), במשחקים חברתיים, ועוד. לנוחיותכם צירפתי לכם לינק בו תוכלו לקרא עוד על הפרעת קואורדינציה התפתחותית.

קשיים אלו בקואורדינציה מהווים קרקע פוריה להיווצרותן של בעיות אחרות – חברתיות, רגשיות, התנהגותיות ואף לימודיות.

על אף רצונם העמוק והפנימי של רבים מילדים אלו שיש להם קושי בקואורדינציה לשחק משחקי כדור עם חבריהם לכיתה, פעמים רבות הם בעצמם ימָנעו ממשחק כזה מחשש שישימו עצמם ללעג מול חבריהם, בהסבירם לחבריהם לכיתה, שמשחקים מהסוג הזה לא מדברים אליהם או שמשעממים אותם, וכי הם מעדיפים להתרכז בקריאה בספר ו/או בפעילות אחרת.

אך בפועל, לא תמיד זה משקף את אשר הם באמת מרגישים – שהם היו כן רוצים לשחק כמו שאר חבריהם לכיתה, אך התוצאה החברתית של הימנעותם ממשחקי כדור אלו היא שהם למעשה מבודדים את עצמם משאר חבריהם.

הדבר יכול להוביל גם לפיתוח הערכה עצמית נמוכה אצל הילד, ויצירת אמונה פנימית ביכולותיו שלו שהוא – אינו מסוגל, הוא לא כמו כולם, הוא שונה מאחרים, הוא לא יכול להשתלב, הוא כישלון. אם יצטרף למשחק בטח הקבוצה שלו תפסיד בגללו ויאשימו אותו בהפסד, יכולים לצחוק עליו והוא ירגיש כמו אפס כי הוא באמת אפס, ועוד.

אם כן יחליטו להצטרף לשחק עם אותם ילדים שמשחקים משחקי כדור ו/או משחקי ספורט אחרים שדורשים יכולת קואורדינטיבית מסוימת, חבריהם עלולים לצחוק עליהם ולהקניט אותם בשל המסורבלות שלהם, ולא ירצו לשחק איתם ו/או לא ירצו לבחור אותם לקבוצה שלהם, ובכך החברה עצמה מרחיקה אותם מהם.

כל אלו יכולים לגרום להופעתן של בעיות התנהגות שנובעות מהתסכול שהילד חש כלפי עצמו וכלפי הסביבה החברתית שלו – תסכול שיכול לבוא לידי ביטוי גם בהפניית התסכול פנימה כלפי עצמו, דבר שיגרום לו ליצירת דימוי עצמי נמוך ולתחושת מסוגלות נמוכה, או לחילופין – בשל היותו רגיש לביקורת של האחרים לנוכח תפקודו הקואורדינטיבי הירוד, הדבר יכול להוביל להפגנת אלימות ו/או הצקות לילדים אחרים כדי להעלות את הערך שלו בפני עצמו ובפני האחרים.

כך יכולות להיווצר בעיות חברתיות נוספות כדוגמת רצון שבא מצד הילד עצמו להתנתק מאחרים, או שאחרים ירצו להתנתק ממנו.

למי שמעוניין בקריאה נוספת על כך ניתן בלינק הזה.

הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD) נמצאה כקשורה לבעיות חברתיות, רגשיות, התנהגותיות, הפרעות קשב וריכוז,  וגם ללקויות למידה.

אם נבחן את טבלת הנספחים של איתור לקויות למידה שבחוברת "סולמות וחבלים – מדריך להורי תלמידים בעלי לקויות למידה" שהוציא השירות הפסיכולוגי ייעוצי, גף לקויות למידה בהוצאת משרד החינוך (החל מעמוד 81), נוכל לראות שבתקופת הילדות המוקדמת – מגיל הרך ועד לכיתות ה', ישנו ביטוי רב מאוד של כל האמור לעיל בהקשר לנושא הקואורדינציה ולקויות למידה.

כלומר, מהתבוננות בטבלה זו אנו רואים שישנו מרכיב משמעותי וגדול מאוד של הקשיים בהתפתחות הקואורדינציה – קשיים בשיווי משקל, קשיים בתכנון התנועה, קשיים במוטוריקה, ולצד כל אלו ישנם קשיים של קשב וריכוז, קשיים בשפה, בחשבון, בכתיבה וקריאה (וגם במוכנות לקריאה, כתיבה וחשבון בגילאי גן חובה).

גם ב'מדריך זכויות והקלות ללקויי למידה' (מתוך פורטל השירותים והמידע הממשלתי) תחת הקטגוריה של "סימנים ללקות למידה" (יש לגלול למטה) ניתן לראות שבתקופת הגן ועד כיתות ד' (כולל כיתה ד'), ישנה התייחסות לקושי המוטורי כאחד הסממנים האפשריים לקיומה של לקות למידה.

התייחסות נוספת לכך יש במאמרה של ד"ר דבורה שני  – "סוגיות מרכזיות באבחון פסיכולוגי של לקויי למידה" תחת הנושא של "סיווג לקויות למידה בקרב ילדים".

ד"ר שני מביאה שם סקירה של שיטות שונות של סיווג לקויות למידה אצל ילדים, ובתתי הקטגוריות: "חלוקה לסוגים על בסיס תפקוד בית-ספרי" ו"חלוקה לסוגים על בסיס נוירו-פסיכולוגי" רואים התייחסות לקשיים בקואורדינציה ולקויות למידה.

על הקשר הזה שבין לקויות למידה לקואורדינציה נכתב גם בנייר עמדה שפורסם בתוך כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק בשם – "ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסייה עם ליקויי למידה לאורך מעגל החיים: נייר עמדה" (לקריאה צריך להקליק על הלינק), וניתן למצוא זאת גם במחקרים רבים נוספים.

אפילו קיימת באוניברסיטה העברית בירושלים מעבדת מחקר לליקויי למידה והפרעה התפתחותית בקואורדינציה שמטרתה לשפוך אור על נושא זה באמצעות המחקר, מתוך הבנה שזיהוי קשיים אלו מוקדם ככל שניתן, יאפשרו למי שאובחן וסובל מבעיות אלו את מתן העזרה לו הוא נדרש להמשך התפתחות תקינה ותפקוד תקין ומיטבי שלו בחיים.

למעוניינים בקריאה נוספת על כך – תוכלו למצוא זאת בלינק הזה.

ולסיום, חשוב לי לחדד את הנקודה הבאה – שמאחר וידוע שקיים קשר בין הלקות השפתית ללקויות למידה, אם תבחנו שוב מחדש את אותן שיטות שנועדו לטפל בלקות השפתית, תוכלו לראות שיש בלא מעט מהן התייחסות רבה ומשמעותית ביותר למרכיב התנועתי ולקואורדינציה.

לכן עבודה בתחום זה של מיומנויות התנועה, שיווי המשקל וכיוצ"ב, יכולים מאוד לסייע מאד ולשפר את היכולות הלימודיות השונות, כולל היכולת השפתית שהיא מיומנות חשובה ביותר בפני עצמה וגם בהקשר ללקויות הלמידה, מאחר וכפי שכבר כתבתי על כך, אחד האלמנטים המרכזיים שקיימים אצל מי שסובל מלקות למידה הוא הקושי השפתי.

וכעת, אחרי שעמדנו על הקשר הקיים בין הנושא המוטורי ללקויות הלמידה ועל תרומתם הרבה בשיפור תפקודי הלמידה, אני רוצה להתייחס לכך מבחינה פרקטית יותר גם בעבור מי שמתקשה מבחינה מוטורית, קואורדינציה ושיווי משקל, וגם בעבור מי שלא מתקשה בהם, ולהדגיש שמאוד חשוב לשָמר יכולות אלו, ואף אם ניתן – לפתח אותם יותר, ובכלל לעסוק בהם לכל אורך תקופת שהותו של הילד בבית הספר.
על כל זה תוכלו לקרא בחלק השני של דברי ההקדמה – שימוש במתקני חצר, משחק בכדור ורכיבה על אופניים ועוד…