הפרעת קשב וריכוז הפכה במימדיה (לדעתי) כבר לסוג של מגיפה עולמית, ולא רק שמספר הילדים שנוטלים ריטלין רק הולך ועולה, חמור לא פחות מזה הוא הנתון המצער שגיל האבחון רק הולך ויורד, ואפילו ניתן למצוא מקרים של מתן ריטלין גם לתינוקות.
לא אביא כאן התייחסות לכל ההגדרות והמאפיינים של הפרעות קשב וריכוז – על כך יש מידע רב שתוכלו למצוא בקלות באינטרנט כדוגמת האתר הזה של משרד הבריאות, או כדוגמת החומר המובא באתר כמוני ובאתרים רבים אחרים.
ואומנם לנושא זה התייחסתי לא מעט כאשר הצגתי את השיטות השונות לטיפול בלקויות ההתפתחותיות שסקרתי כאן באתר, אך כעת ארחיב את היריעה בהיבט הטיפולי בהתייחס רק לנושא זה של קשב וריכוז, תוך שאני מפנה אתכם לכתבות, מאמרים וסרטונים בהקשר לכך, ואתם מוזמנים גם לחזור ולקרא בהרחבה על השיטות השונות שסקרתי כבר בהתייחס לתחום זה.
ברמה האישית, חשוב לי בכל זאת להביא בפניכם את דעתי בנושא זה "ולשים את הדברים על השולחן", ולהדגיש כי אני מביאה פה שיטות שונות שיכולות לסייע משמעותית ולהקל מאוד במקרים של מה ששגור בפי כל – הפרעות קשב וריכוז, אך הטיפול בבעיית הילד – כביכול מה שנקרא "הפרעת קשב וריכוז", לא בו צריך להתמקד – הוא לא שורש העניין, שכן אין כל בעיה עם הילד עצמו!
אינני מאמינה שקיימת תופעה שכזו הנקראת הפרעת קשב וריכוז, כפי שכולם מתייחסים אליה ומאמינים שהיא קיימת, ודעתי היא שאף נעשה עוול עבור מי ש'אובחן כלוקה בה'.
אני בהחלט מאמינה שמימדי "ההפרעה" הזו כפי שהיא נראית היום היא תוצאה של שילוב בין מספר מרכיבים מהותיים, וכחלק מתהליך הטיפול בה, יש לבחון את כולם, וכל זאת ביחד עם השימוש בשיטות הטיפול השונות שאני מציגה לכם פה, שיכולות לסייע מאוד.
לפירוט אותם מרכיבים ← לחצו כאן