מודלים של חדשנות בחינוך הם הדבר הבא המחוייב שיקרה במערכת החינוך. גישה חדשה זו לצורותיה השונות, תספק לילדים דרך חווייתית ומעניינת בתחום ההוראה והלמידה

בפוסט זה בסדרת הפוסטים, הדגש הוא על חשיבות הקניית משמעת והצבת גבולות מצד ההורה והמורה, ושצריך להיעשות בצורה נכונה, מותאמת ועקבית עם הילדים שנדרשים לכך

הפוסט מתמקד בדבר השפעתם המזיקה של הריטלינים למיניהם, ועד כמה חשוב שההורים ידעו את כל התמונה בטרם יקבלו החלטה, במיוחד כשמצב הילד עלול להחריף מעצם נטילת הכדור

בפוסט זה אני מביאה לכם מקרה לדוגמא הממחיש כיצד "נולדת" לה אותה "הפרעת קשב וריכוז", והופכת כל ילד רגיל ל-בעייתי, ושצריך להיות מטופל תרופתית

המשכו של פוסט זה מדבר על אותו אבחון מוטעה של הילד כבעל "הפרעת קשב וריכוז", כאשר לאמיתו של דבר, נסיבות מסוימות שהתרחשו הן אלו שגרמו לעיצוב התנהגותו כבעיתית

על אותה אוכלוסיית ילדים שמאובחנת בצורה שגויה מבלי להתייחס למרכיבים התרבותיים שאליהם הם משתייכים, מה שמביא במקרים רבים להשמתם בחינוך המיוחד

התערבות כוללנית ורב מקצועית תגלה כי קשיי הילדים אינם חמורים כפי שחושבים, ולא זקוקים לטיפול תרופתי אלא לעזרה מסוג אחר. כך יתחדד הצורך גם בנקיטת גישה של מניעה

בפוסט אחרון זה בסדרת הפוסטים, אני משתדלת לתמוך מבחינה מדעית, מחקרית ובדרך של כתבות ומאמרים בדברים עליהם כתבתי, בכדי להעלותם לרמה רצינית של התייחסות ציבורית

המונח 'חינוך מיוחד' מקושר אסוציאטיבית לחולי, להפרעות, לבעיות - ולכך יש השלכות רבות. לכן יש לעוקרו מתוכנו, ובמקומו להשתמש פשוט במילה חינוך, שהרי מיועד לכולם